סוֹנֵטָּה – סִיּוּט מְתֹעָד

יוֹרֵק מִגְרוֹנִי אֵשׁ גָּפְרִית צְהֻבָּה,
עָשָׁן מִּתַּמֵּר עוֹד מִלָּה אֲבוּדָה.
בְּלִיל שֶׁל קוֹלוֹת וּקְרִיאוֹת זְעָקָה,
תְּקוּעִים בֶּחָזֶה בִּתְחוּשַׁת תְּעוּקָה.
הַכִּבְשָׁן הַלּוֹהֵט, הַבַּרְזֶל הַנִּתָּךְ,
הַדָּם הָרוֹתֵחַ בְּאוֹר נֶאֱלָח.
הַיָּד הָאוֹחֶזֶת כִּידוֹן מְלֻבָּן,
רוֹצֶה רַק לִדְקֹר בּוֹ אֶת בַּת הַשָּׂטָן.

מַבָּטָהּ מְלַגְלֵג בֵּינוֹת עֲרְפִלִים,
צוֹרֵב עֶלְבּוֹנִי כְּמַגָּע
הַסִּרְפָּד.
קוֹלָהּ בִּי קוֹדֵחַ, צוֹרְמִים הַצְּלִילִים,
נוֹדֶדֶת שְׁנָתִי בְּסִיּוּט מְתֹעָד.
פֶּתַע מֵקִיץ - לְצִדִּי הִיא שׁוֹכֶבֶת,
יָדָהּ מְלַטֶּפֶת רַכָּה וְאוֹהֶבֶת.

רעננה, אוקטובר 2011