קֶרֶן שֶׁמֶשׁ

קֶרֶן שֶׁמֶשׁ קָפְצָה לְגַנִּי.
שִׂחֲקָה בֵּין עָלֵי הָעֵצִים
עִם אֶגְלֵי טַל נוֹצְצִים
וְתֻכִּים מְצַיְּצִים
מְקַפְּצִים.

הִזְמַנְתִּי אוֹתָהּ לְבֵיתִי.
נִכְנְסָה עַלִּיזָה
מְזַגְזֶגֶת,
עַל
שִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן מְרַצֶּדֶת,
בַּמַּרְאָה מְשַׂחֶקֶת,
צוֹחֶקֶת.

קֶרֶן שֶׁמֶשׁ חָדְרָה לְלִבִּי.
אֶת הָאֵשׁ בְּתוֹכִי הִבְעִירָה,
רְגָשׁוֹת יְשָׁנִים הֵעִירָה,
לֹא הִזְהִירָה,
הֵאִירָה.

 

רעננה, אוקטובר 2011