יֶלֶד הוֹלֵךְ לְאִבּוּד

בְּאֶמְצַע הַשּׁוּק הוֹלֵךְ לְאִבּוּד,
בֵּין דֶּלְפֵּק הַפֵּרוֹת לַדּוּכָן שֶׁל מַחְפוּד.
אִשָּׁה עֲנָקִית עָמוּסָה בְּסַלִים
מִתְרַעֶמֶת בְּקוֹל עַל מְחִיר הַבְּצָלִים.
אֵלֶיהָ נִגָּשׁ וּמוֹשֵׁךְ שִׂמְלָתָהּ,
לְרֶגַע עוֹצֶרֶת מַפְנָה מַבָּטָהּ:
מִי אַתָּה יֶלֶד וּמָה תְּבַקֵּשׁ,
לֵךְ הַבַּיְתָה מִיָּד וְאַל תְבוֹשֵׁשׁ.

בַּכְרַךְ הַסוֹאֵן אָבְדָה לִי אִמִּי,
הִסְתּוֹבַבְתִּי לְבַד עִם מַבָּט יְתוֹמִי,
לְיַד תַּחֲנַת מוֹנִיוֹת לַדָּרוֹם
עוֹמֶדֶת גְּבֶרֶת עִם כּוֹבַע כָּתֹם.
קָרַבְתִּי אֵלֶיהָ אָחַזְתִּי יָדָהּ,
אֵלַי הִיא פָּנְתָה בְּמַבָּט שֶׁל סְלִידָה:
מִי אַתָּה יֶלֶד וּמָה תְּבַקֵּשׁ,
לֵךְ הַבַּיְתָה מִיָּד, הַשָּׁעָה הִיא כְּבָר שֵׁשׁ.

בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל נִשְׁאַרְתִּי בַּדָּד,
אָבוּד, מְחַפֵּשׂ, וּמְאֹד מְפֻחָד.
לְאוֹרוֹ שֶׁל יָרֵחַ בִּקְצֶה הַשְּׁכוּנָה,
הוֹפִיעַה אִשָּׁה בְּשִׂמְלָה לְבָנָה.
קָפָאתִי דּוֹמֵם מְרֻתָּק לַמָּקוֹם,
נִגְּשָׁה הִיא אֵלַי וְנָשְׁקָה לִי בְּחֹם,
בּוֹא אִתִּי יֶלֶד, אָמְרָה בִּנְעִימוֹת -
בַּלַּיְלָה הַהוּא תַּם עִדָּן הַתְּמִימוּת.