בַּאֲסָה אֱלֹהִית – אַזְהָרָה לִפְנֵי אַחֲרוֹנָה

בְּפִתְחָהּ שֶׁל שַׁבָּת,
מְכֻנָּס וּמֻשְׁבָּת,
יוֹשֵׁב לוֹ הָאֵל,
תּוֹהֶה וְשׁוֹאֵל.
אִם אֲנִי קַיָּם,
אִם אֲנִי מֻשְׁלָם,
וְאִם אֲנִי בֶּאֱמֶת,
אָז אֵיפֹה הָאֱמֶת?
וְלָמָּה פֹּה כֻּלָּם,
הוֹפְכִים סִדְרֵי עוֹלָם,
וּבְנֵי הַצַּדִּיקִים,
יוֹרְקִים לִי בַּפָּנִים.
וְרַק חִלּוֹנִיִּים,
שֶׁלֹּא מַאֲמִינִים,
רוֹדְפִים אַחַר הַטּוֹב,
רוֹצִים רַק לֶאֱהֹב.

הַסְכֵּת נָא אֵל יָקָר,
הָעָם הַזֶּה בָּחַר,
מִמְסָד דָּתִי מֻשְׁחָת,
עַל פְּנֵי אָדָם בְּלִי דָּת.
בְּשִׁמְךָ מְקַלְּסִים,
יְלָדִים הֵם אוֹנְסִים,
מַכְתִּיבִים מַחְשָׁבוֹת,
וְאוֹסְרִים אֲהָבוֹת.
אָז אִם אַתָּה קַיָּם,
וְאִם אַתָּה מֻשְׁלָם,
עָשָׂה שֶׁיֵּעָלְמוּ,
אַחֶרֶת יִתְעַצְּמוּ.
כִּי קָרוֹב הוּא הַיּוֹם,
שֶׁכֹּחָם הֵאָיֹם,
יִתְגַבֵּר עַל שֶׁלְּךָ,
וְיַכְרִיעַ אוֹתְךָ.