הַמְּצוֹתֵת

יוֹשֵׁב בְּבֵית קָפֶה, מֵשִׂים עַצְמִי קוֹרֵא,
צִיתוּת לֹא מֵרָצוֹן, הוּא מֵאֵלָיו קוֹרֶה.
מִלָּה, חֲצִי מִשְׁפָּט, סִפּוּר אֲנִי בּוֹנֶה.
אֶשְׁמַע רַק עוֹד מְעַט וְהַסִּפּוּר נִבְנֶה.

שׁוֹתֶה עוֹד כּוֹס קָפֶה וּמְעַשֵּׁן סִיגָר.
הִיא כָּל כָּךְ צְעִירָה, וְהוּא כֹּה מְבֻגָּר.
רוֹקֵם לָהֶם סִפּוּר, הַחֹק וַדַּאי מוּפָר.
מֹחִי כָּזֶה הוֹזֶה, לָהֶם סִפּוּר תָּפַר.

וְהִנֵּה שְׁנֵי גְּבָרִים יוֹשְׁבִים לְיַד שֻׁלְחָן,
הֵם מַזְמִינִים כָּרִיךְ, חוֹלְקִים בּוֹ כַּמּוּבָן.
מִשְׁפָּט אֶחָד אֶשְׁמַע, וְהַסִּפּוּר פּוֹרֵץ,
הֵם זוּג מְאֹהָבִים, אֲנִי מִשְׁפָּט חוֹרֵץ.

וְכָךְ עוֹד אֲצוֹתֵת לַאֲנָשִׁים לָרֹב,
אֶשְׁמַע חֲצִי מִשְׁפָּט, אֶת סִפּוּרָם אֶגְנֹב.
אַךְ אַל מוֹרָא רֵעַי, אֲנִי כְּלוּם לֹא זוֹכֵר,
גַּם יֵשׁ לִי יִתְרוֹן, אֲנִי אֶת פִּי סוֹכֵר.

צִיתוּת בְּבֵית קָפֶה הוּא הַפְרָעָה נַפְשִׁית,
תַּחְבִּיב הָזוּי, אוֹדֶה, שֶׁל נְשָׁמָה חָפְשִׁית.
וְאִם צִיתוּת שֶׁלִּי מֵצִיף אֶתְכֶם בְּחִילָה,
אָז אֲבַקֵּשׁ מִכֶּם סְלִיחָה וּמְחִילָה.