מַגָּע

אַדְוַת שִׂמְלָתֵךְ בְּחוֹלְפֵך עַל פָּנַי
וְרֵיחַ עוֹרֵךְ הַמַרְטִיט נְחִירַי
לִקּוּק שִׂפְתוֹתַיִךְ שֶׁצָדוּ עֵינַי
מִצְמוּץ שֶׁל רִיסַיִךְ כְּמוֹ בְּאַקְרַאי
הִסְעִירוּ נַפְשִׁי וְעָלְזוּ כִּלְיוֹתָי

אַךְ לֹא יַרְגִיעֵנִי מַשָּׂב שִׂמְלָתֵךְ
וְאֵינִי מְסֻפָּק בַּרִיגוש לְמַרְאֵךְ
לֹא אֶמְצָא מְנוּחָה בְּרֵיחוֹ שֶׁל עוֹרֵךְ
גַּם לֹא בְּהָדָר מַחְלְפוֹת שְׂעָרֵךְ
כִּי אַוִיתִי לָחוּשׁ בְּגוּפִי מַגָּעֵךְ

הַמַּגָּע בּוֹ חָשַׁקְתִּי בְּכָל מְאוֹדִי
הַמַּגָּע לוֹ פִּלַּלְתִּי בְּעֹמֶק לִבִּי
הַמַּגָּע שֶׁיַּצִּית נִפְלָאוֹת דִּמְיוֹנִי
בּוֹ שְׁנֵינוּ בְּיַחַד גַּם אַתְּ גַּם אֲנִי
נוֹסְקִים לְשִׂיאִים שֶׁל מַגָּע חוּשָׁנִי

וְיֵדַע אָז עוֹרִי הַמַּגָּע שֶׁל יָדַיִךְ
וְאַחְלִיק בְּרַכּוּת לְשׁוֹנִי עַל שָׁדַיִךְ
וְאֶפְרֹץ בְּאוֹנִי אֶת לַחוּת אֲבָרַיִךְ
וְאֶשְׁקֹט לְמַרְגּוֹעַ בְּחָם יְרֵכַיִךְ
וְהָיִיתִי כְּעֶבֶד נִרְצָע לְרַגְלַיִךְ

אֱלֹהִים לוּ זָכִיתִי בְּנִיד מַבָּטֵךְ
 

עָלְזוּ כִּלְיוֹתָיו - שָׂמַח מְאוֹד "אִם-חָכַם לִבֶּךָ, יִשְׂמַח לִבִּי גַּם-אָנִי, וְתַעֲלֹזְנָה כִלְיוֹתָי בְּדַבֵּר שְׂפָתֶיךָ מֵישָׁרִים (משלי כג טו–טז)".