לוֹ קָרְאוּ אַבְרָם, לָהּ קוֹרְאִים מַזָּל

פַּעַם דֶּלֶת הַשְּׁכֵנִים הָיְתָה פְּתוּחָה,
גַּם הַמִּטְבָּח.
חָיִיתִי בְּשֶׁלָּהֶם כִּבְשֶׁלִי,
יֶלֶד אַשְׁכְּנַז בְּבַיִת תֵּמַנִי
וְלֹא יָדַעְתִּי.

לוֹ קָרְאוּ אַבְרָם, לָהּ קוֹרְאִים מַזָּל.
פַּעַם דֶּלֶת הַשְּׁכֵנִים הָיְתָה פְּתוּחָה,
גַּם הַלֵּב.
בְּלִי כַּוָּנָה,
בְּלִי תּוֹבָנָה,
בְּלִי הֲבָנָה שֶׁהֵם בְּנֵי תֵּימָן
וַאֲנִי אַשְׁכְּנַז,
הַחִבּוּר הָאָסוּר הַמּוּזָר הַנּוֹעָז.

לוֹ קָרְאוּ אַבְרָם, לָהּ קוֹרְאִים מַזָּל,
מַזָּל גָּדוֹל וְטוֹב שֶׁכָּךְ.
כִּי פַּעַם דֶּלֶת הַשְּׁכֵנִים הָיְתָה פְּתוּחָה
גַּם הַמִּטְבָּח -

וְהַלֵּב.