שׁוֹשַׁנָּה בַּדָּשׁ

שׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה בַּדָּשׁ
וַחֲשָׁשׁ.
מַרְגִּישׁ מְטֻפָּשׁ
כְּנַעַר נִרְגָּשׁ
מוּל בֵּיתָהּ.

בְּדָם לִבְּךָ
אָהַבְתָּ,
עֲשׂוֹרִים אוֹתָהּ חָלַמְתָּ,
וְעַכְשָׁו
אַתָּה שָׁם
נֶאֱלָם.

הִיא תִּפְתַּח אֶת דַּלְתָּהּ
וְתִרְאֶה אֶת דְּמוּתָהּ
בִּמְלֹא תִּפְאַרְתָּהּ
כְּמוֹ פַּעַם.
כְּשֶׁרָאִיתָ אוֹתָהּ
וְרָצִיתָ אוֹתָהּ
וְאָבְדָה.
לֹא הַפַּעַם!

לָהּ תַּגִּישׁ בְּלִי מִלִּים
שׁוֹשַׁנָּה שֶׁבַּדָּשׁ.
אֵין מָקוֹם לַחֲשָׁשׁ -
הִיא שֶׁלְּךָ.