יָמִים נוֹרָאִים

יָמִים נוֹרָאִים, יְמֵי תִּשְׁרֵי וְחַם,
גַּם בַּשָּׁמַיִם - בִּמְיֻחָד שָׁם.
בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא לֹא גַּן עֵדֶן וְלֹא גֵּיהִנּוֹם,
מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת טְרוּדִים כֹּל הַיּוֹם,
מְמַיְּנִים, שׁוֹקְלִים וְרוֹשְׁמִים,
מַעֲשִׂים וּמִצְווֹת בּוֹחֲנִים.
קְצֵה
קוֹצָהּ שֶׁל מִצְוָה,
כֹּל
חֻדָּהּ שֶׁל תִּקְוָה,
כֹּל נִיצוֹץ מַחְשָׁבָה.

מֹאזְנֵי צֶדֶק פְּשׁוּטִים עִם כַּפּוֹת,
שׁוֹפְטִים וְקוֹבְעִים גּוֹרָלוֹת,
גַּם בְּעֵת הַסְלִיחוֹת, עֵת עוֹלוֹת הַתְּפִלּוֹת,
הֵן אַחַת לְאַחַת נִשְׁקָלוֹת.
נְפָשׁוֹת מֻנָּחוֹת עַל הַכַּף,
וְהַדִּין
יִכַּתֵב עַל הַדַּף.

רַק שְׁרִיקַת הַשּׁוֹטֶה, לְלֹא מַחְשָׁבָה,
פָּלְשָׁה בִּסְעָרָה לְהֵיכַל
יְהֹוָה,
אָז קָפְאוּ תְהוֹמוֹת
בְּלֵב-יָם,
הַמָּאוֹר בָּרָקִיעַ דָּמַם,
וּפָסְקָה הַתְּכוּנָה,
כִּי הִכְּתַה תּוֹבָנָה,
בְּרִיּוֹת יֵשׁ לָדוּן
בְּמִדַּת כַּוָּנָה.
 

רעננה, ספטמבר 2010 (ותודה ל- י"ל פרץ)