לָכוּד בְּנִימֵי הַקָּהָל הַגָּדוֹל.
מְנֻתָּק מֵהַכֹּל, מְרֻכָּז בַּקּוֹל
הַפְּנִימִי הַמַּשְׁמִיעַ צְלִילֵי נְאָקָה.
חֲבֵרִים, יְדִידִים וּסְתָם אֲחֵרִים,
פְּרָטִים יְחִידִים, אֲגוּדִים אֲחוּדִים,
הַבְּדִידוּת בְּקִרְבָּם מְעִיקָה.
מִתְנַשְּׂאִים כְּהַר בּוֹדֵד מִשְּׁפֵלָתוֹ,
נִשָּׂא מֵעַל הַקּוֹל, גֵּא בְּשִׁפְלוּתוֹ,
כְּמוֹ הוּא לְבַדּוֹ וְהַשְּׁאָר רְקִיקָה.
כְּצִפּוֹר שֶׁנָּפַל בַּמַּסָּע אֶל הַחֹם,
נִשְׁאָר מֵאָחוֹר בּוֹדֵד. בּוֹגֵד
בַּקָּהָל הַגָּדוֹל הַנּוֹהֵר בִּשְׁקִיקָה.
חוֹתֵר אֶל תְּהוֹם הָאֲבַדּוֹן,
בִּסְבַךְ לְבָבוֹת נְגוּעֵי קִבָּעוֹן,
כָּפוּת בִּכְתֹנֶת פַּסִּים – זְעָקָה.