תְּלוּיָה עַל עֵץ,
שְׁדוּפָה וּמֻכְפֶּשֶׁת,
מְבֻיֶּשֶׁת.
הָמוֹן מִתְכַּנֵּס
אוֹנֵס
וּפִיו זָב הַרִיר
מַגִּיר
אֶת חֶלְאַת מוֹחוֹ
מִתּוֹכוֹ.
יַלְדָּה עֲלוּמָה
שֶׁבְּחֵטְא קִיּוּמָהּ,
בְּפִתּוּי עֵירֹמָה,
גָּרְמָה לַהֲמוֹן
אוֹתָהּ לֶאֱנֹס,
לַהֲרֹס -
נִשְׁמָתוֹ הַתְּמִימָה,
הַזַּכָּה, הַתָּמַהּ.
וְהִיא בִּבְתוּלֶיהָ שֶׁאֵינָם,
תְּלוּיָה מְיֻבֶּשֶׁת,
מְבַיֶּשֶׁת
אוֹתָם (אֶת חַיּוֹת הָאָדָם).