צְלִילֵי כִּנּוֹר

טִפּוֹת מְקַפְּצוֹת בְּמִקְבָּץ שְׁלוּלִיוֹת,
אוֹרוֹ שֶׁל יָרֵחַ מַטִּיל צְלָלִיּוֹת,
אוֹרוֹת פָּנָסִים מִתְרַצְּדִים בַּתְּרִיסִים,
צְלִילֵי הַכִּנּוֹר נִשְׁבָּרִים לִרְסִיסִים.

עוֹמֵד בָּרְחוֹב מְנַגֵּן לָעוֹבְרִים,
חוֹלְפִים עַל פָּנָיו, נֶחְפָּזִים לֹא עוֹצְרִים.
צְלִילֵי מֵיתָרִים בַּדָּד נוֹתָרִים,
סְחָבוֹת לְגוּפוֹ אַךְ פָּנָיו מְאִירִים.

הַגֶּשֶׁם גּוֹבֵר וְכָךְ הַצְּלִילִים,
דְּמֻיּוֹת נְמוֹגוֹת אֶל תּוֹךְ הַצְּלָלִים,
הָעֶרֶב לְלַיְלָה הוֹפֵךְ לְאִטּוֹ,
וּדְמוּת הַכַּנָּר מִתְפּוֹגֶגֶת אִתּוֹ.

רַק יֶלֶד אֶחָד רָטֹב עַד לְשַׁד,
לֹא מָשׁ מִמְּקוֹמוֹ, לֹא נָע וְלֹא נָד,
עוֹמֵד כִּמְכֻשָּׁף עֵינָיו בּוֹהֲקוֹת,
טוֹבֵעַ בַּצְּלִיל מִתְנַשֵּׂם עֲמֻקּוֹת.

הַנַּגָּן מְחַיֵּךְ לְעֶבְרוֹ בְּרַכּוּת,
אוֹרֵז כִּנּוֹרוֹ בְּתוֹךְ הַיַּלְקוּט,
מִכּוֹבַע רָטֹב הַמּוּנָח לְפָנָיו,
מוֹצִיא מַטְבְּעוֹת, מוֹנֶה מָעוֹתָיו.

הַיֶּלֶד עוֹמֵד שָׁם מַבִּיט בִּתְחִנָּה:
הִשָּׁאֵר וְנָגֵן לִי רַק עוֹד מַנְגִּינָה,
כִּי בְּלַּיְלָה שָׁחֹר רָטֹב וְאָפֵל,
מַנְגִּינַת הַכִּנּוֹר מַרְחִיקָה אֶת הַצֵּל.