טִיחַ הַזְּמַן

הַטִּיחַ נִקְרַע מִן הַקִּיר שֶׁהָיָה לָבָן
שָׁם בַּחוּץ לִפְנֵי שָׁנִים בַּגַּן
עֵת הִשְׁרִישָׁה עַצְמִיּוּתִי
בְּנִבְכֵי יֵשׁוּתִי.

הֶחָתוּל שֶׁדִּלֵּג עַל הַקִּיר הַלָּבָן
חֲסַר דְּאָגוֹת
לֹא חוֹזֶה עֲתִידוֹת
טִפֵּס אֵל רֹאשׁוֹ כְּכוֹבֵשׁ אֶתְגָּרִים,
הִבִּיט מִמְרוֹמוֹ אֶל יָּמִים אֲחֵרִים
נֶהֶנְתָן גַּאַוְתָן שַׁאֲנָן.

עוֹנוֹת מִתְחַלְּפוֹת וְהַקִּיר עוֹד לָּבָן
אַךְ כְאִילּוּ רָאוּ בּוֹ שָׁנִים אֶת אוֹיְבָן
צִיץ שֶׁסַע בּוֹקֵעַ מֻכְהֶה עִם הַזְּמַן
בְּדַל טִּיחַ נוֹפֵל מִן הַקִּיר הַלָּבָן.

חָרְבוּ נְחַלִים וְתַמּוּ הַמַּיִם,
עַל דֶּרֶךְ חַיַּי קָפְאוּ הַשָּׁמַיִם.
הַזְּמַן הַתָּקוּעַ עוֹצֵר ועוֹבֵר,
נוֹקֵף מְחוֹגוֹ, לְאִטּוֹ מִתְחַסֵר.
הַטִּיחַ נִתַּק מְרַחֵף אֶל הַזְּמַן
כְּמוֹ תִּעוּד מְצֻלָּם בְּתַסְרִיט מְתֻזְמָן.
צִפֳּרִים בִּמְעוּפָן נוֹפְלוֹת אֶל מוֹתָן,
אֶל הַחוֹר הַשָּׁחוֹר שֶׁבַּקִּיר הַלָּבָן.

סֶדֶק נִפְעָר בֵּין הַטִּיחַ לַקִּיר.
הַזְּמַן הַחוֹלֵף בֶּעָבָר לֹא מַכִּיר.
אֲנִי לְעַצְמִי מְנַסֶּה לְהַזְכִּיר,
מַדּוּעַ בָּחַרְתִּי לִבְנוֹת אֶת הַקִּיר.

עוֹבְרוֹת, נְמוֹגוֹת גַּם שְׁנוֹתַי לְאִטָּן,
בֵּינִי לְעַצְמִי וְהַכֹּתֶל שֶׁכָּאן,
בֵּין לַהַט שֶׁל רֶגֶשׁ לְעֶצֶב מֻטְמָן,
הַטִּיחַ נִתַּק - וְהַקִּיר לֹא לָבָן.